גזר דין בתיק ת"פ 8266-08

כללי

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בהצתה, לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין"), שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין וניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיפים 415 ו- 25 לחוק העונשין.

2.         מעשיו של הנאשם, המגבשים את העבירות בהן הורשע, תוארו בהרחבה בהכרעת הדין. תמציתם היא כדלהלן - הנאשם היה אחד משלושת בעלי מועדון ה"מלאיה" באשדוד (להלן:"המועדון"). הוא קשר קשר עם עודה זענונה - צעיר כבן 20 תושב הרשות הפלסטינית שעבד אצלו (להלן:"המנוח") - להצית את המועדון, ושלח אותו לבצע את ההצתה. הנאשם נטל חלק פעיל בהוצאת תכנית ההצתה אל הפועל ובין היתר גרם לכך שבזמן ההצתה מערכת האזעקה ומצלמות האבטחה של המועדון לא יפעלו. המנוח נכנס למועדון, הצית אש במספר מוקדים והמועדון עלה בלהבות. האש אחזה במנוח וגרמה לפציעתו החמורה, שהביאה לאחר מכן למותו.

            לאחר הצתת המועדון, בזמן שהמנוח עוד היה בחיים, מאושפז, פצוע, הנאשם ביקש מחברו של המנוח להגיע אליו ולומר לו שכשיחקר על ההצתה ימסור גרסה שקרית לפיה הוא עבר בקרבת המועדון, התקרב אליו, דלת המועדון התפוצצה והוא נכווה.

            בהמשך, הוא ניסה לקבל מחברת הביטוח שביטחה את המועדון את חלקו היחסי בדמי הביטוח, שעמדו - מבחינת התכולה, על 600 אלף ש"ח.

טענות הצדדים

1.         ב"כ המאשימה טענה כי נסיבות המקרה חריגות בחומרתן. הנאשם שלח את המנוח להצית את המועדון, המועדון נשרף וניזוק קשות והמנוח נכווה מהאש ומת. היא ציינה שהמועדון ממוקם באיזור תעשיה בו נמצאים בתי עסק ומקומות בילוי וטענה כי רק בנס לא נגרמו פגיעות נוספות. עוד טענה, כי התנהגות הנאשם לאחר ההצתה - שיבוש ההליכים המשפטיים והנסיון לקבל במרמה את כספי הביטוח, מוסיפה מימד של חומרה, וביקשה להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה ולהטיל על הנאשם 15 שנות מאסר - העונש המירבי הקבוע לחלופת עבירת ההצתה בה הורשע הנאשם - מאסר על תנאי וקנס.

2.         ב"כ הנאשם סקר באריכות את נסיבותיו וציין כי הוא אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, בעל משפחה, העוזר לזולת ולקהילה ביד נדיבה. הוא תיאר את השפעת ההליכים המשפטיים על משפחתו וביקש להתחשב בזיכויו מחלק מהעבירות שיוחסו לו ובמיוחד מעבירת ההריגה, במעצרו למשך כחודש וחצי, ב"מעצר הבית" בו נאלץ לשהות במשך

כ- 10 חודשים ובהימשכות ההליכים. עוד טען, כי אין לראות במות המנוח כשיקול לחומרת העונש וציין כי המנוח היה שותפו של הנאשם לעבירה. הוא ביקש להסתפק בהטלת מאסר לנשיאה בעבודות שירות.

דיון והכרעה

1.         לאש המשולחת כח משל עצמה והיא אינה כפופה עוד לזה שהצית אותה. אין המצית יכול לדעת עד היכן יגיעו נזקיה, וסכנתה רבה. בכוחה להתפשט, להבעיר את הנקרה בדרכה ולאכל הכל, עד חריכה. כך כשהאש מתחילה בשריפת קוצים בשדה פתוח וכך וביתר שאת כשהיא מתחילה במבנה שבקרבתו מבנים נוספים.

על רקע מאפיינים אלה, נמצא לא אחת שהמצית הוא אדם מעורער בנפשו, הנדחף להצית את האש, או שאינו יכול לשקול כראוי את הסכנה שהוא גורם. לא לחינם מתארים מעשה מסוכן או לא אחראי, שתוצאותיו עלולות להיות משמעותיות, כ"משחק באש".

2.         העונש המירבי הקבוע לעבירת ההצתה - 15 שנות מאסר ובנסיבות מסוימות 20 שנות מאסר - מבטא את חומרתה המופלגת.

כברוב העבירות, כך גם בהצתה, העונש המוטל מושפע מהנסיבות הקונקרטיות של המקרה. השיקולים העיקריים, הנוגעים למעשה עצמו, הם פוטנציאל הסיכון, והנזק שנגרם. בתוך כך נשקלים גם מאפייני הרכוש שהוצת - גדלו, שוויו, מהותו, תכולתו, קרבתו אל אנשים ואל רכוש אחר, וכן נסיבות ההצתה - תכנון מוקדם או ביצוע ספונטאני, צורת ההצתה, עוצמתה, הטכניקה והחומרים שהיו מעורבים בה, והרקע לה.

בנוסף, כברוב העבירות, נשקלות גם נסיבות הנאשם ומטרות הענישה הרלוונטיות.

3.         הנסיבות כאן בולטות בחומרתן. הנאשם יזם את ההצתה וחלקו בהוצאתה אל הפועל היה דומיננטי; ההצתה היתה פרי תכנון והיא בוצעה תוך נקיטת פעולות משולבות, במטרה לשוות לה אופי תמים; אופן ההצתה מלמד על כוונה שהאש תגרום נזק חמור למועדון;

המועדון היה ממוקם במבנה גדול באיזור התעשיה באשדוד, בו מצויים מבנים רבים אחרים. הנאשם תיאר בעדותו את המועדון כ"מקום ענק", שהיה "מספר 1" באשדוד, ש"שמעו עליו בכל הארץ". (עמ' 3 מש' 30); המועדון היה פעיל והיה מרוהט, מצויד ומאובזר בהתאם; בזמן ההצתה, לפחות באחד המבנים - שבתקופה הרלוונטית שופץ ע"י הנאשם - הממוקם בקרבת המועדון, לנו פועלים;

הנאשם שלח את המנוח להצית את המועדון. המנוח הצית את המועדון (לבד או עם אחר) ותוך כדי כך האש אחזה בו, הוא נכווה קשות וכעבור שלושה ימים הוא מת מפצעיו. וכך, הסיכון האולטימטיבי הטמון בהצתה - שהסיכוי להתרחשותו אמנם אינו גדול - התממש במלוא חומרתו.

בנוסף, כתוצאה מההצתה, המועדון נשרף כליל ונזק רב נגרם לרכוש (ראה חוו"ד חוקר השריפות, ת/8 סעיף 6 ותמונות המועדון לאחר השריפה). בהקשר זה ראוי לציין כי האש התגלתה בתוך זמן קצר וכוחות משטרה וכיבוי הגיעו למקום ועשו את מלאכתם וכי לולא זאת, התוצאות - החמורות ממילא, היו חמורות עוד יותר.